יום שישי, 19 באוגוסט 2011

צעדת הדממה: מכתב למאהלים מאת סתיו שפיר, ממנהיגות המחאה


חברות וחברים,

אנחנו במצב חירום.
האירועים הביטחוניים שהיכו בנו השבוע אינם רק פיגועים חד פעמיים, אלא אולי סימניה הראשונים לתחילתה של תקופה קשה בזירה הביטחונית, וקשה מאוד בזירת המחאה החברתית - שעלולה להפוך שולית תחת הצער והפחד, ולבסוף - להיעלם כליל.
הלוואי שזהו אינו המצב. הלוואי שהמתקפה תחדל מיד והדאגה תיפסק. בינתיים, מלאים בצער על האובדן וחרדים לגורל המדינה שלנו, מוטלת עלינו האחריות להמשיך ולפעול.

דווקא היום, בשעה קשה זו, הצורך בשינוי חברתי הופך קריטי מתמיד.
ההבנה כי ביטחון מדיני אינו נפרד מביטחון חברתי הולכת ומתרחבת במאהלים ומחוצה להם. עלינו להעביר את המסר הזה הלאה: ללא ביטחון חברתי, אין בטחון בכלל. ללא צדק חברתי, אין בטחון בכלל. הבטחון שלנו הוא הבית שלנו, והבריאות שלנו, והרווחה שלנו, והחינוך שלנו. אחדות החברה שלנו - היא הבטחון שלנו.

בחרנו שלא לצאת בעצרות רועשות בשבת הקרובה, אך עדיין לשמור על אחדות השורות והכח הגדול שכבר יצרנו. לכן, במקום עצרת, נעשה צעדה. צעדה שקטה, ללא מילים, ללא מיקרופונים ומגפונים. כולם מוזמנים להצטרף לצעדה בתל אביב - או לחילופין, לערוך צעדות מקבילות בקרבת המאהלים שלכם. נשמח לקבל הודעה מכל מי שבוחר או בוחרת לקחת אחריות על הצעדת האזור\עיר\כפר\מאהל הקרוב. כמו כן, מאהלים שזקוקים לעזרה בנסיעות למרכז, השמיעו קולכם. זו ההזדמנות שלנו להמשיך לשאת את לפיד המחאה הזו הלאה, בידיעה ברורה שאם נצליח לשמור על אחדות החברה החדשה שיצרנו, נציל את עתידנו.

חברים, חברות, הגענו רחוק. אנחנו מוכרחים להמשיך.
באהבה, כאב ותקווה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה