על שלושה פשעי ישראל / לאה פלובסקי
נֶאֱסַפְנוּ סְבִיבוֹ. דְּבָרָיו הִגִּיעוּ אֶלֵינוּ
כְּמוֹ עַל רֶקַע אֳהָלִים, עַל אַף שֶׁהַבַּיִת
הָרִאשׁוֹן עָמַד עֲדַיִין עַל תִּילּוֹ, עַל אַף שֶׁהַחוּרְבָּן
הַכָּפוּל הָיָה עֲדַיִין רָחוֹק.
וְעַל אַרְבָּעָה לא אֲשִׁיבֶנּוּ. נֶאֱסַפְנוּ
סְבִיבוֹ. קוֹלוֹ הָיָה מָלֵא נֶחָמָה, עַל אַף שֶׁדִּיבֵּר זַעַם, עַל
מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִים. נֶאֱסַפְנוּ סְבִיבוֹ וּמִישֶׁהוּ
מִלְמַעלָה הֵעִיר, הוֹדִיעַ, הִסְבִּיר, שֶׁזּוּ עוּד מְחָאָה שׁל בּוֹלֵס שִׁקְמִים מְפוּנָּק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה