*(עיני שוזפות את השדרה) / אור שי
עיני שוזפות את השדרה
שורות של אוהלים
מכאן ועד הנצח
בסדר למופת
אך מתחתיו-
חזיז ורעם! אוזניים תצלנה!
זרמי מעמקים
שוצפים
ילדה קטנה סודאנית
עוברת וקוראת
בקול רך ומתוק:
סושי, סושי, מי רוצה סושי?
אני לובש כל כך הרבה
מתחת לשמלה
מבקש להסתיר
מבקש לחמוק מן הבושה
סושי, סושי, מי רוצה סושי?
גבר בן שלושים מקריח
מתחת דגל גאווה
מציע סושי לצעיר בגופייה
אשה עם שכר דירה גבוה
הניחה את הג'וינט בצד
את פיה ממלא הסושי
וגם ערבי פעיל ועם אג'נדה
רצה לומר דבר מה על תכניות מתאר
אך פיו מָלַא במעדן
סושי, סושי, מי רוצה סושי?
אני מסרב בנימוס
והילדה לא מוותרת
אני אומר: "בסושי לא חשקה נפשי"
עיני הכל מביטות בי
הכל השתתקו.
ידיים מונפות באוויר
מוצלבות בשלהבת התנגדות
מבטי שנאה וזעם.
אך שם, בקצה המאהל,
היא מניפה ידיה בתנועה של הסכמה.
הם מביטים בה בשתיקה.
פלוני צועק "בוגדת!"
והיא, בלא היסוס ורעד, מישירה מבטה
"סושי לא טעים לי"
שתיקה.
הם מביטים בגוש האורז בידם.
הם זורקים אותו לארץ
הם קמים, ובפיהם זעקה של זעם
צועדים אל בית השליט
אל ראש ממשלת הסושי.
בדרכם, הם גודעים חוטים
נראים ובלתי נראים.
סושי, סושי
אנחנו לא מחאת הסושי
תצלום: יוס סטייבל
מתוך האירוע "שירת המאהל" 4.8.2011, מאהל הכרמל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה