- הסופר סמי מיכאל
- טוהר ברקוביץ בת ה-12
- יוס ברוך, נציג מאהל כרמל
- ראג'א זעאתרה, נציג מאהל ואדי ניסנאס
- חמודי, נציג מאהל הדר
- נעמה לזימי, נציגת אגודת הסטודנטים
- סוהייר דקסה - חלבי, נציגת ארגון 'מאבק סוציאליסטי'
- גיא פדה, נציג המכללה החברתית - כלכלית
מקווים להשלים את הנאומים החסרים בימים הקרובים...
עצרת שמסתיימת ללא שירת התקווה מבהירה בדיוק מיהם המארגנים וכמה באמת אכפת להם מהחברה הישראלית. בושה וחרפה. תקראו את נאומה של סוהייר ותבינו כמה מנצלים את המחאה למאבק לאומני אנטי ישראלי. תקראו את יוס ותראו כמה רוכבים על המאבק ככלי ניגוח נגד נתניהו.
השבמחקאלו הם פני המחאה, והם לא נראים טוב.
נראה גדול פני המחאה. יהודים וערבים מסרבים להיות אוייבים
השבמחקאחת ההפגנות החשובות, תומכי ממשלת ההון וההפרטות מתוסכלים שגם השד הלאומי לא מצליח להפריד ולהפחיד. ערבים ויהודים - נאבקים מאוחדים
השבמחקבשפה נקייה אפשר לומר על הערה של שחר כי "ישנה התייחסות לגופו של אדם במקום לגופו של עניין". מי הם "בדיוק המארגנים" והאם זה החשוב? אולי החשוב הוא שאכן ישנה מצוקה של מאות אלפים (ונכון שכמו בכל מקרה של מצוקה ישנם טרמפיסטים) וההתייחסות של אדם תבוני אמורה להיות לאותה מצוקה של אחים ואחיות (גם אם לכותב/ת אין בה חלק). נתניהו ביקש לשרת את הציבור, בחר בפוליטיקה כמשלח יד ואינו יכול להתחמק מאחריות, כמוהו ככל ראש ממשלה אחר כאן ובעולם: במשמרת שלו גאתה המצוקה ועליו המשימה לטפל בה, אם ירצה או לא. איזה קשר יש לשירת התקווה ולמצוקה? האם לערביי ישראל - השותפים מספר 1 למצוקה - יש תקווה להיות אזרחים סוג א' כמו שחר וכמוני, אם יצטרפו בסיום ההפגנה לשירת התקווה?
השבמחקבברכה,
עמוס
אני הלכתי לעצרת מחאה חברתית וגיליתי שגוייסתי למפגש של חד"ש (לפחות על פי הנואמים ולא מעט שלטים). המחאה האותנטית בנושא הצדק החברתי מנוצלת באופן ציני ע"י המארגנים לקידום אג'נדת שמאל קיצונית.
השבמחקאם הם מתיימרים לייצג את המוחים, שלא יכניסו תעמולה שלא קשורה לעניין. לא הדרת ההמנון, לא אנטי ממשלה (כי גם האופוזיציה לא חפה מתפיסה אנטי חברתית) ולא פרו פלסטינית.
מדינה היא בסך הכל הסכם-הישרדות בין אנשים, וכאשר שליחי-ציבור מנצלים את המנגנון של המדינה כדי לגנוב משאבי-כלל, לעשות הנחות למקורבים או לעודד ניצול של אחרים, ההסכם הזה בטל מהתוקף שלו.
השבמחקמדינה קיימת כדי לשרת את אזרחים שבה, אבל כאן כולנו שטופי-מוח של של הנחה סמויה כאילו האזרחים קיימים כדי לשרת את המדינה. המושג "בשר תותחים" בא לבטא את המציאות הדפוקה הזאת, ואנחנו הנחנו לשטיפת המוח הזו לחלחל בהכרה הקולקטיבית שלנו, בכך שמעולם לא קמנו להתנגד לה.
אנחנו לא קיימים כדי לשרת את המדינה, אלא המדינה קיימת כדי לשרת אותנו.
אנחנו לא שליחים של הפוליטיקאים אלא הפוליטיקאים נשלחים לכנסת באמצעות הפתק שלנו בקלפי.
הגיע הזמן להחליף דיסקט ולהפוך על פיה את הפירמידה המעווותת הזו שעומדת על ראשה כבר שישים שנה.
סדר אזרחי הוא קודם כל מדינה שמשרתת את אזרחיה - לא ההיפך.
הדבר הכי קרוב לשינוי בקלפי הוא טורנדו של עצומות שיביא לרעידת אדמה תחת רגליהם של הפוליטיקאים המושחתים האלה שהיום הם כבר רוב בכנסת.
השבמחקלא חסרים נושאים לעצומות של מיליון חותמים, כי כולנו כבר יודעים על בשרנו על כל הקילקולים שהפכו כאן לתקן-מחייב:
. החזרת משאבי הכלל לבעלות ולניהול המדינה: מים, חשמל, אדמה, מינרלים, והפקת אנרגיה חלופית.
02. החזרת שירותי מחיה בסיסית לבעלות ולניהול המדינה: בריאות, חינוך, תחבורה, סיעוד, והשמה מקצועית.
03. דיור עממי בבעלות ובניהול שוטף של המדינה.
04. הגדרת סל-שירותים ומוצרים בסיסי (דיור מזון תרופות ושירותי סיעוד לנזקקים) אשר יאפשר קיום מינימלי למי שהוגדרו כ"מעוטי יכולת".
05. ביטול כל המיסים העקיפים בישראל, כולל המע"מ, וגילום של כל המיסים העקיפים והאגרות בישראל לשני מיסים ישירים בלבד: מס הכנסה אישי, ומס רווחים על עסקים וחברות.
06. ביטול מכסים על ייבוא, וביטול היתרי ייבוא ייחודיים.
07. הגבלת מתח הרווחים בשוק על כל ענפיו, לתקרה של 15 אחוז לכל היותר.
08. הגבלת תקרות השכר בכל המשק ליחס של 1 ל 20 בין משכורת המינימום למשכורת הבכירה ביותר, והוא יחול על חברות פרטיות וממשלתיות כאחד.
09. הצמדת שכר חברי הכנסת, לשכר הממוצע במשק. הגבלת תקרה בגובה שכר וחצי מהשכר הממוצע במשק, למנכ"לי משרדי ממשלה, וליושב ראש הכנסת. הגבלת תקרה בגובה שכר כפול מהשכר הממוצע במשק, לשרים, ולשופטים. הגבלת תקרה בגובה שכר משולש מהשכר הממוצע במשק, לראש ממשלה ולנשיא מכהן, ולתקופת כהונתם בלבד.
10. שירות פעיל בהתנדבות מוכרת, יזכה את המתנדב בתמיכה ממשלתית יחסית לנפח הפעילות, בגובה יחסי לשכר המינימום.
11. מרויחי שכר מינימום, יוגדרו אטוטומטית כ"מעוטי-יכולת", כל עוד זה שכרם ועד לתקרת שכר של כפול משכר המינימום.
12. ביטול הנוהג של הטבות לכל החיים לחברי כנסת ולעובדי מדינה (כולל שכירים בצה"ל), זוטרים כמו בכירים כאחד.
13. סובסידיה ממשלתית על מוצרי חקלאות ומזון בסיסיים, ועל סל מוצרים תרופות ושירותים, המוגדרים כ"מצילי-חיים".
14. אחזקת תשתיות מפלגתיות במימון ופיקוח של המדינה, ואיסור בתכלית האיסור של מימון חיצוני למפלגות, כולל מיסי-חבר. המפתח היחסי למימון-שנתי שוטף ולמימון בחירות עתידי, ייעשה על פי תוצאת הבחירות האחרונות.
לא חייבים לנפנף ב'התקווה' בכל הזדמנות. יש לי מספיק בטחון עצמי ואני מוכן לשיר את ההמנון הלאומי במועדים ובאירועים רשמיים של המדינה, ולא דווקא בסיום הפגנה, סיום כיתה ו' או בקבלת תעודה של החוג לאמנות בטקס סיום BA. בוודאי אני לא מוכן לשיר התקווה כאשר הדבר הוא התרסה ובחינת נאמנות לשותפינו הערבים; הם לא חייבים לשיר "נפש יהודי הומייה" בסיום עצרת שהדגישה את המשותף והמאחד.
השבמחקגיל